פסק-דין בתיק גז"ז 62380-01-13

1.         לפניי ערעור שהגישה ג'ולייט דהאן (להלן - המערערת) על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על פי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד - 1994 מיום 20.12.12 (להלן - הוועדה).

2.         הרקע העובדתי -

א.         ביום 28.8.12 קבעה הוועדה הרפואית למערערת נכות בשיעור 20% בגין הליקויים מהם היא סובלת.  על החלטה זאת הגישה המערערת ערר.

ב.         בהחלטתה מיום 20.12.12, בערר, הגדילה הוועדה הרפואית לעררים את אחוזי הנכות שנפסקו למערערת ל-24% משוקלל לפי הפירוט כלהלן -

            15% בגין התקרחות צלקתית על פי סעיף 77

            10% בגין התאמה סוציאלית על פי סעיפים 34 (ב) ו - (ג).

3.         טענות המערערת בתמצית -

א.         פרופ' שמר, מומחה למחלות עור ומין מטעם המערערת, קבע כי למערערת נותרה נכות צמיתה בשיעור 30% לפי סעיף 75(2)(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן - התקנות).

ב.         הוועדה קבעה כי עיינה בחוות דעתו של ד"ר שמר ואינה מקבלת אותה היות והנכות הינה לפי סעיף 75 (צלקות) שאינו משקף את המציאות הקלינית.

ג.          החלטת המשיבה תמוהה לאור העובדה שבסעיף 8 להחלטתה היא מציינת כי נמצא "עור קרקפת צלקתי היפו והיפר פיגמנטציה אובדן שיער טוטאלי באזור קדמי ומרכזי של הקרקפת".

ד.         החלטת הוועדה אינה הגיונית ונועדה למנוע מן המערערת את המגיע לה.

ה.         יש להורות למשיבה להכיר במבקשת כנפגעת נכות צמיתה בשיעור 30% לפי סעיף 75(2)(ד) לתקנות וזאת בנוסף ל- 24 אחוזי הנכות שנקבעו למערערת לפי סעיף 77 לתקנות ולפי סעיף 34 (ב)(2), או לחילופין להורות לוועדה לבדוק את המבקשת בבדיקה נוספת לפי סעיף זה.

ו.          המערערת סובלת הן מהעדר שיעור הן מהצטלקות ועל כן יש לקבוע לה אחוזי נכות על פי שני הסעיפים.

4.         טענות המשיבה בתמצית -

א.         לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. ההחלטה נסמכה על בדיקה רפואית של המערערת, שמיעת טענותיה והתייחסות למסמכים אשר המציאה.

ב.         הוועדה עיינה בחוות דעתו של פרופ' שמר, אולם סברה כי אין לקבוע למערערת 30% נכות בגין התקרחויות לפי סעיף 75(2) (ד) לתקנות. מדובר במחלוקת בדבר גובה אחוזי הנכות ואין המדובר בשאלה משפטית ועל כן יש לדחות את הערעור על הסף. 

ג.          לא ניתן לקבוע שני סעיפי נכות על אותה הפגימה.

דיון והכרעה -

5.         לפי סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, השתנ"ד - 1994, ניתן לערער על החלטת ועדה רפואית לעררים בפני בית דין אזורי לעבודה, בשאלה משפטית בלבד.